היסטוריה ומקור השפתון

שְׂפָתוֹןיש היסטוריה ארוכה, ניתן לאתר את מקום הולדתו בציוויליזציה העתיקה. להלן סקירה כללית של המקור וההיסטוריה של השפתון: [מקור] אין מקום מדויק עבורמקור השפתון, שכן השימוש בו הופיע בכמה תרבויות עתיקות בערך באותו זמן. להלן כמה מהתרבויות והאזורים המוקדמים של השפתון:
1. מסופוטמיה: השפתון שימש את השומרים במסופוטמיה בערך משנת 4000 עד 3000 לפני הספירה. הם טחנו אבני חן לתוךאֲבָקָה,ערבב אותו עם מים והמרח אותו על השפתיים.

2. מצרים העתיקה: המצרים הקדמונים היו גם אחת התרבויות הראשונות שהשתמשו בשפתון. הם השתמשו באבקת טורקיז כחול לקישוט השפתיים ולפעמים ערבבו תחמוצת אדומה להכנת שפתונים.
3. הודו העתיקה: בהודו העתיקה, השפתון היה פופולרי עוד מהתקופה הבודהיסטית, ונשים השתמשו בשפתון ובמוצרי קוסמטיקה אחרים כדי לייפות את עצמן.

【התפתחות היסטורית】
● ביוון העתיקה, השימוש בשפתון היה קשור למעמד חברתי. נשים אריסטוקרטיות השתמשו בשפתון כדי להראות את מעמדן, בעוד שנשים רגילות השתמשו בו בתדירות נמוכה יותר.
● השפתון הפך פופולרי יותר בתקופה הרומית. נשים רומאיות השתמשו במרכיבים כמו צינבר (פיגמנט אדום המכיל עופרת) להכנת שפתון, אך מרכיב זה היה רעיל והיווה סכנה בריאותית לאורך זמן.
במהלך ימי הביניים, השימוש בשפתון באירופה הוגבל על ידי דת וחוק. בתקופות מסוימות, השימוש בשפתון אף נחשב לסימן לכישוף.
במאה ה-19, עם המהפכה התעשייתית והתפתחות התעשייה הכימית, החל ייצור השפתון להיות מתועש. במהלך תקופה זו, מרכיבי השפתון הפכו בטוחים יותר, והשימוש בשפתון הפך בהדרגה למקובל מבחינה חברתית.
בתחילת המאה ה-20 החלו להופיע שפתונים בצורה צינורית, מה שהקל על נשיאה ושימוש. עם התפתחות תעשיית הקולנוע והאופנה, השפתון הפך לחלק הכרחי בקוסמטיקה לנשים. בימינו, השפתון הפך לקוסמטיקה פופולרית בכל העולם, עם מגוון רחב וצבעים עשירים כדי לענות על הצרכים של צרכנים שונים.